ריאליטי בעמק – סקיצות סקיצות ועוד קצת סקיצות

עכשיו הגיעה המלאכה המאזנת בין כל החלומות והצפיות של הבונים לעומת המציאות של המגרש, וההנחיות של המועצה המקומית. במקרה שלנו היו שתי מערכות של הנחיות, גם של הקיבוץ וגם של המועצה המקומית.

תוכנית הפיתוח של הקיבוץ כבר קבעה את מיקום החניה וכניסת המכוניות למגרש, וכן את כניסת הולכי הרגל ומיקום הפילרים. חייבים להכנס למגרש מימין, גם המכוניות.

מכאן ברור שאם בונים חניה מקורה אז פשוט בהמשך הכניסה המסומנת למכונית.

קווי הבניה מכתיבים שעיקר החצר הפנויה תהיה קידמית  לרחוב.

הנחייה נוספת היתה שהקומה העליונה תיסוג2 מטר מקו הבנייה.

נתון נוסף שקיים כשמתכננים  כל בית ולא רק בלהבות חביבה הוא התכסית. כלומר בכמה מ"ר מכסה הבית את המגרש. במקרה שלנו זה 35% כלומר כל הקומה שיושבת על הקרקע צריכה לא לעלות על 122.5מר.

בנוסף, לפי תנאי השטח, יש לנו מדרגה של מטר וחצי באמצע.

הייתי אומרת שיש כאן אתגר.

שרון: "הגענו לשלב בו החלומות הופכים למציאות…לפעמים קצת יותר מידי. כמו שנאמר השלב בו המציאות טופחת על פנינו…

תנאי המגרש היפה שלנו עם הנוף המקסים התגלו כמאתגרים ביותר (שלא לומר בעייתיים.. ). זה, בצירוף כמות רצינית של הנחיות והגבלות הבניה, הקשו עלינו בזמן התכנון ונאלצנו לסגת מהרבה מהחלומות שכבר רצו לנו בראש… במיוחד היה קשה לצאת מראש של בית שבנוי כולו בקומה אחת (הבית במושב בו אנו מתגוררים), לבית עם שפע מפלסים. "

התחלתי עם סקיצות, הרבה סקיצות.

סקיצות

בשלב הראשוני, הרעיוני, של גיבוש התוכנית אני נהנית לעבוד בצורה ידנית, אני מרגישה שהיד עובדת לא פחות מהראש, עוד קו ועוד קו, אני מנסה, בודקת, מציירת לי פרספקטיבות בצד, עד שיש לי רעיון שכדאי להציג. לא אלאה אתכם בכל הסקיצות, רק כמה מייצגות.

הנה סקיצות הכוללות חניה בנויה:

נכנסים לבית, הסלון משמאל ופונה לגינה, החניה מימין (אין ברירה) פינת האוכל בהמשך והמטבח צמוד לסלון ופונה לגינה. עולים חצי קומה בגרם שליד שולחן האוכל ומגיעים לקומת בינים של מחסן, חדר שירות וחדר הורים. גרם מדרגות נוסף מוביל לקומה העליונה שיושבת מעל הקומה הציבורית. הגישה למדרגות לא מצאה חן בעיננו וגם פינת האוכל הייתה די חשוכה.

סקיצה עם חניה בנויה

עוד סקיצה עם חניה, המטבח בהמשך החניה, הפעם המטבח חשוך, ללא חלון, כמובן שגם פה נפלה התוכנית. המדרגות פה היו מוצלחות והמשכתי איתם הלאה.

חניה מקורה 2

בעצם הבנו שכל עניין החניה מקלקל לגמרי את הבית כי היא תופסת לנו נתח נכבד מהתכסית מעבר לכך חוסמת פתחי אויר ואור. ירדנו מחניה מקורה.

ניסיתי כיוון אחר, בעצם להתרחק מהבית הדו משפחתי השני ולהיכנס ברווח שנוצר בין הבתים. החיבור לדו משפחתי השכן הוא בקיר קטן מאד של חדר השירות. הרעיון הזה חייב הזזה של כניסת הרכב יותר שמאלה. היה לזה חיסרון שחונים ליד גינת האירוח,  ומעבר לכך היינו צריכים לקבל אישור מיוחד לשינוי החניה.

כניסה צדדית

בשיחה עם אדריכל הקיבוץ הובהר לי שאין כל גמישות בהזזת החניה. רק אם יש איזה עץ זית עתיק בדיוק במקום שמסומנת החניה אז אולי… לא היה לנו עץ זית עתיק…

המשכתי לחקור את התוכניות.

זו סקיצה שכבר סימנה את הכיוון הכללי של המבנה, נכנסים במרכז המבנה, מימין מטבח ולידו שולחן אוכל, משמאל סלון. עליה של חצי קומה לקומת ההורים, לחדר השירות ולמחסן, והמשך של עוד חצי גרם מדרגות לקומת חדרי הילדים.

סקיצה סימטרית קלאסית
המדרגות

הנה קומת הילדים, מעקה ארוך פנימי הופך את הקומה כולה לסוג של גלריה פתוחה.

קומת הילדים, גלריה

שרון מספרת (ואני מסמיקה, תודה שרוני): "מפגשי העבודה על הסקיצות עם אורלי היו כ"כ מרגשים- חיכינו להם כ"כ- בכל פעם הייתה פורסת לנו על השולחן בבית הקפה בו נפגשנו את גיליונות הקסמים המצוירים שלה, ואנחנו ניסינו בכל פעם, לשנות כיווני מחשבה וגישה על מנת למצוא את התוכנית עם הכי מעט פשרות. זה היה השלב בו הבנו כמה טוב עשינו שפנינו לאורלי, סגנון המחשבה, היצירתיות וההקשבה שלה לצרכינו, מאוד הקלו וקידמו אותנו בתהליך."

משהיה ברור לאן אנחנו מתקדמים עברתי לסקיצות ממוחשבות כדי לדייק ולהתכנס עוד יותר.

קומת הקרקע וקומת הביניים.

קומת הקרקע היא הקומה הציבורית. סימטרית וקלאסית מאד בחלוקה שלה, מטבח ופינת אוכל מצד ימין וסלון מצד שמאל.  ישנה גם קליניקה באותה הקומה עם כניסה ליד המדרגות וגם מבחוץ.

תוכנית ריהוט קרקע וקומת הורים

עולים חצי קומה לאורך המדרגה במגרש ומגיעים לקומת ההורים ולממ"ד שהפך לחדר שירות.

בקומת ההורים יציאה לגינה אינטימית לקפה של בוקר. הגינה הזו יושבת כבר על המפלס הגבוה של המגרש. להורים גם יציאה מחדר הרחצה לחצר משק אחורית.

המשך גרם המדרגות מוביל לקומת הבנים.

קומת חדרי הילדים

בקומת הבנים 3 חדרי שינה, ומרפסת אל הנוף. המרפסת היתה אילוץ של הקיבוץ שחייב לסגת בקומה השניה,2 מטרים מקו הבניין. בפועל יצאה מרפסת חמודה. בקצה הקומה פינת טלויזיה לבנים לכל משחקי המחשב שלהם וכמובן חדר רחצה.

ואיך נראות החזיתות?

חזיתות בשילוב עמודים לפרגולה בחצר ופרגולה מעל למרפסת. את הפרגולות ואת כל הקומה השנייה חובק רלס מתכת גדול. עיצוב שמשלב חמימות כפרית ונגיעה מודרנית וחיבור לימינו ע"י רלס הברזל.

חזית דרומית, ראשית

זו החזית המערבית, הפרגולה הפינתית חובקת את המבנה על הקרקע.

חזית מערבית

חזית צפונית עם יציאה לחצר משק לתליית כביסה ומחסן גינה.

חזית צפונית, אחורית

הרגשנו ממש טוב עם התוכניות.

אם חוזרים לרשימת הדרישות, מילאנו את רובם:

חלל ציבורי בקומת הקרקע:

√ יציאה מהסלון לשטח אירוח מרוצף

√  טלוויזיה בסלון

√ שני אזורי אירוח בחוץ, בלי דשא

√ קליניקה עם כניסה נפרדת, כולל כיור

– שירותי אורחים לא קטנים , חניה מקורה

√ כניסה לבית עם שתי ערוגות גדולות מכל צד

בכניסה לבית מבואה למעילים, תיקים נעליים

מטבח:

√ טיפה סגור לחלל הציבורי

√ גדול עם אפשרות לבשל הרבה, משטח עבודה גדול

√ אי לחמישה ושולחן אוכל לשמונה במצב סגור

√ ארון מזווה, תמי 4, מוצרי חשמל בארון על השיש, תנור רחב משולב, בלי קולט אדים, מיקרו בנוי

אזור הילדים

√ ארבעה (בפועל יש שלושה) חדרי שינה, חדר משחקים גדול עם מקום לספת אורחים

√ חדר אמבטיה גדול

סוויטת הורים

√ ממ"ד למטה, חדר שינה הורים בקומת הקרקע או במפלס אמצעי.

√ יציאה לגינה לפינה אינטימית.

√ מקלחת הורים עם גטים לעיסוי

√ ארון קיר גדול

– ארון נעלים ענק

חדר שירות

√ חדר שירות גדול וארון שירות גדול שכולל מכונת כביסה ומייבש, ארון לחומרי ניקוי, מקום לקיפול כביסה, יציאה למרפסת כביסה, מקום לכלי עבודה

– מסדרון הכולל ארון ציבורי למצעים ומגבות

זהו, הגשנו לאדריכל הקיבוץ לאישור והערות וחיכינו.

שרון:  התוכנית שהגשנו לאדריכל הקיבוץ הייתה הכי קרובה לחלומות שלנו, עם הכי פחות פשרות ועם הרבה יצירתיות ובאמת בעולם מושלם, מן הסתם המטבח והסלון היו גדולים יותר והייתה לנו חניה מקורה וכולי וכולי אבל אנחנו עם הרגלים על הקרקע.. אז הגשנו את התוכניות לאישור הקיבוץ וקיווינו לטוב.

עד לפה, מאוקטובר שנפגשנו לראשונה, ועד להגשת התוכניות לאישור ראשוני עברו חמישה חודשים.

לפוסט הקודם בריאלטי בעמק לפוסט הבא בריאלטי בעמק

Reader Interactions

תגובות

  1. אוהבת את הפוסטים האלה של יצירת יש מאין…מראש המתכנן אל הנייר ,גם אני אוהבת לעבוד באופן ידני בהתחלה,
    קסם הנייר ועיפרון…
    אומרים שזה ככה אצל כל
    מי שגדל בדור שלפני הדור הממוחשב הזה.. יתכן שכן יתכן שלא…(אגב, אני גם לא מסוגלת לקרוא בעיון יותר מדף אחד דרך המסך, ברוב המקרים מדפיסה וקוראת)

    תודה על השיתוף ,ושבת שלום!

  2. הלוואי והיית האדריכלית שלי!
    לנו כבר יש אישורים, יש תוכניות והכל רק מחכים לקבלן הנכון. אבל אני מבינה עד כמה הייתי נהנית אילו היית האדריכלית שלנו…
    טוב, כייף ללקוחות שלך:-)

      • טוב, החלטתי שאני ממש אשמח אם תסכימי להציץ לנו בתוכניות ויש לי מחשבות להגיש מחדש הכל בשביל להקים בית שאני יותר אוהבת…

        יש מצב שתלוי משפחה מחניתה או שזה רחוק לך?

  3. איך כיף לראות את היד שלך……זה מעלה נשכחות שאפו!!!!!!

להגיב על דפנה הרשקוביץ דיסטל לבטל