בתים מבפנים וגם מבחוץ

קירות עבים, חלונות עמוק בגומחות וספי חלון מאבנים שלמות וענקיות.

הבית עומד ברחוב אתיופיה, שזה רחוב קטן וצדדי לגמרי ואי אפשר ללכת בו ולא להתפעל מהדלתות והשערים כמובן מהכנסייה האתיופית שמתחבאת שם. גם כשעמדנו בבית הדסה והסתכלנו לחצרות הבתים השכנים, גודל החצרות הוא פשוט עצום. עדיין נשאר בממדים של פעם, היתה חצר!

משם המשכנו לטלביה לוילה ג'אלט שעברה שיפוץ לא מזמן. החזיתות שלו מהממות עם שילוב של שתי

סוגי אבנים לקבלת צבעוניות ואריחים ארמנים לקישוט. היום חייה בו משפחה שהגיעה מארה"ב. גם כאן הריצפה מצויירת בחלקה ובחלקים אחרים עשו שימוש בשני סוגי שיש; לבן ושחור לקבלת מעויינים יפיפים. בכל הבית רהיטי ארט דקו מרהיבים, פשוט כמו מוזאון. כנסו לכתבה כדי לקרוא עוד על הבית.

אחרון חביב לאותו יום נסענו לעין כרם היפה לבית ליפשיץ-ברוטשטיין שמענו על מלאכת השיחזור של בית המגורים היפה הזה. איכשהו לא צילמתי כלום פה (התעייפתי?) אז הנה תמונות מהאתר של הארוע.

בשבת החלטנו להתחיל במנזר סנט צ'רלס בורומיאו במושבה הגרמנית, למרות התור הארוך לא התיאשנו אבל בסוף התאכזבנו. המבנה יפיפה מבחוץ אז כצפוי סגפני מבפנים כיאה למנזר. צילמתי את המעקה של אחת המרפסות שם. כל אותו יום חשבתי על תיכנון מעקות עם כל כך הרבה פרטים ושעדיין נראים עדינים להפליא.

משם נסענו למוסררה, תמיד ידעתי שמוסררה זו שכונה לא משהו, פשע, סמים,  ומעולם לא הייתי בה.  אוי כמה שהיא יפה! חנינו ליד "בית החולים הצרפתי", המבנה היפה שמול החומות, שעדיין ניכרים סימני היריות מהימים שירושלים היה מחולקת.

משם הלכנו ברגל לבית ניקול וג'ף גפני.מבנה אבן יפה, בורות מים מתחת שהפכו למרתפים.  לגור בתוך היסטוריה. כנסו לכתבה לקרוא עוד.

נישאר לי הרבה טעם של עוד,חבל ששערי הבתים נפתחו רק בין 10-13 ברוב המיקרים. היו עוד הרבה יעדים שרצינו לראות ואו שהתורים היו ארוכים מידי או שכבר עברנו את שעות הביקור, אבל היה שווה ותודה רבה על ההזדמנות לראות מבפנים וגם מבחוץ.